הטרדה מינית במקום העבודה כבר מזמן אינה מתרחשת רק במסדרון, בחדר הישיבות או בשיחה בארבע עיניים. חלק גדול מהתקשורת בין עובדים מתנהל היום באמצעות הודעות, מיילים, קבוצות עבודה, רשתות חברתיות ותוכנות מסרים, ולכן גם ההתנהגות המטרידה עברה במקרים רבים אל המרחב הדיגיטלי.
הודעה שנשלחת בשעות הערב, תמונה בעלת אופי מיני בקבוצת העבודה, הערה על הגוף שנכתבת בצ'אט או סדרה של הודעות אישיות מצד מנהל – העובדה שהדברים התרחשו מאחורי מסך אינה מוציאה אותם מגדרי החוק.
יחד עם זאת, לא כל הודעה לא נעימה היא הטרדה מינית. כמו בכל אירוע אחר, צריך לבחון מה נאמר או נשלח, באיזה הקשר, האם מדובר בהתנהגות חוזרת, מה היו היחסים בין הצדדים והאם קיימים ביניהם יחסי מרות.
מה נחשב להטרדה מינית באמצעים דיגיטליים?
החוק למניעת הטרדה מינית אינו מוגבל להתנהגות שנעשית פנים אל פנים.
התייחסות יכולה להיעשות בכתב, באמצעות מצג חזותי או שמיעתי, באמצעות מחשב או חומר מחשב. לכן, מבחינה מעשית, אותה התנהגות שהייתה יכולה להיחשב להטרדה אילו נאמרה בחדר העבודה, אינה הופכת למותרת רק משום שנשלחה בהודעת וואטסאפ או במייל.
כך למשל, עשויים להתעורר מקרים של:
- הודעות חוזרות בעלות אופי מיני;
- שאלות אישיות המתמקדות בחיי המין של העובד או העובדת;
- שליחת תמונות או סרטונים מיניים;
- בדיחות מיניות בקבוצת עובדים;
- אמירות מבזות או משפילות הנוגעות למין, למיניות או לנטייה המינית של עובד;
- הצעות מיניות חוזרות בצ'אט פרטי;
- הפצת תוכן אינטימי ללא הסכמה;
או חשיפה מכוונת של עובד לתוכן פורנוגרפי באמצעות מחשב במקום העבודה.
המדיום משתנה. המבחן המשפטי נשאר בעיקרו אותו מבחן.
האם הודעה פרטית בין שני עובדים יכולה להיחשב להטרדה במקום העבודה?
בהחלט ייתכן.
אחת הטעויות שאנחנו נתקלים בהן היא המחשבה שאם ההודעה נשלחה לטלפון הפרטי ולא בקבוצת העבודה, מדובר כבר בעניין פרטי שבין שני אנשים.
לא תמיד.
נניח שמנהל מתחיל לשלוח לעובדת הכפופה לו הודעות אישיות בשעות הערב. בתחילה הוא מחמיא לה, לאחר מכן השאלות הופכות אינטימיות יותר ובהמשך מגיעות גם הצעות בעלות אופי מיני.
העובדה שהדברים נעשו מחוץ למערכת המייל הארגונית אינה מנתקת בהכרח את הקשר שלהם למקום העבודה. יש לבחון את מערכת היחסים בין הצדדים, את מקור ההיכרות, את יחסי הכוחות ואת תוכן ההתכתבות.
הדבר מקבל משנה חשיבות כאשר מדובר במנהל ובעובד הכפוף לו.
האם צריך לבקש מהמטריד להפסיק?
התשובה תלויה בסוג ההתנהגות ובמערכת היחסים שבין הצדדים.
ככלל, כאשר מדובר בהצעות חוזרות בעלות אופי מיני או בהתייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, יש משמעות לשאלה האם אותו אדם הראה שאינו מעוניין בהן.
אבל במקום שבו מתקיימים יחסי מרות, התמונה שונה.
עובד או עובדת הכפופים למנהל אינם תמיד נמצאים בעמדה שמאפשרת להם לכתוב בצורה חופשית: "תפסיק לשלוח לי הודעות כאלה". החשש מפגיעה בתפקיד, בקידום, בשכר או פשוט ביחסים עם המנהל עלול להשפיע על היכולת להתנגד.
לכן, כאשר מדובר בניצול יחסי מרות בעבודה, אין תמיד צורך שהעובד יראה לממונה עליו שהוא אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות המיניות כדי שההתנהגות תיבחן כהטרדה מינית.
חשוב גם להבחין בין התייחסויות חוזרות לבין התייחסות מבזה או משפילה הנוגעת למינו, למיניותו או לנטייתו המינית של אדם. במקרה האחרון, גם אירוע בודד עשוי להיות משמעותי מבחינה משפטית.
ומה לגבי תמונה או "בדיחה" מינית בקבוצת העבודה?
קבוצות עבודה הפכו לחלק בלתי נפרד מההתנהלות בארגונים.
עובדים מעדכנים בהן על משמרות, משימות, ישיבות ואירועים. אלא שלעיתים הגבולות מיטשטשים, ומה שהתחיל כקבוצה מקצועית הופך גם למקום שבו מועברים סרטונים, תמונות ובדיחות.
כאן בדיוק עלולה להיווצר בעיה.
עובד ששולח תמונה מינית לקבוצה אינו יכול להניח שכל יתר המשתתפים מעוניינים להיחשף אליה. כך גם לגבי סרטונים פורנוגרפיים, בדיחות מיניות או הערות משפילות כלפי עובד או עובדת מסוימים.
גם הטענה ש"זה היה בצחוק" אינה פותרת כשלעצמה את הבעיה.
צריך לבדוק את התוכן ואת הנסיבות, ולא רק את הכוונה שהשולח מייחס לעצמו לאחר מעשה.
הטרדה דיגיטלית יכולה להיות גם עקיפה
לא תמיד צריך לשלוח את ההודעה ישירות לאדם שנפגע.
המקורות שלנו עוסקים גם במצב של התייחסות שאינה מופנית ישירות למושא ההטרדה.
לדוגמה, עובד יושב מול מחשבו וצופה בתוכן פורנוגרפי כאשר עובדים אחרים נאלצים להיחשף אליו. במקרה אחר, תמונה מינית נשלחת לקבוצה שבה נמצאים עשרות עובדים, גם אם אף אחד מהם לא היה "הנמען" המסוים של התמונה.
העובדה שהפגיעה נעשתה בעקיפין אינה אומרת שאין לה משמעות.
המבחן אינו מסתכם בשאלה למי נשלחה ההודעה, אלא גם מי נחשף אליה, באילו נסיבות ומה היה טיבה.
הוטרדתם באמצעות הודעות או מיילים? אל תמהרו למחוק
להטרדה באמצעים דיגיטליים יש מאפיין חשוב מאוד: פעמים רבות נותר אחריה תיעוד.
וזה משמעותי.
הודעה שנשלחה, מייל, צילום, סרטון או התכתבות יכולים לשפוך אור על הדברים שנאמרו, על הרצף שבו התרחשו ועל תגובות הצדדים בזמן אמת.
לכן, אם קיבלתם הודעות שאתם סבורים שהן בעלות אופי מטריד, אל תמהרו למחוק אותן.
שמרו את ההתכתבות.
שמרו מיילים.
במקרה הצורך ניתן לשמור גם צילומי מסך, מועדים ופרטים שיאפשרו בהמשך להבין את ההקשר שבו התנהלו הדברים.
לעיתים אנחנו פוגשים עובד שמספר על רצף ארוך של הודעות, אבל מחק חלק מהן מתוך מבוכה, כעס או רצון פשוט לא לראות אותן יותר. אפשר להבין את התגובה הזאת, אבל מבחינה מעשית היא עלולה להקשות בהמשך על בירור האירוע.
מה המעסיק נדרש לעשות כשנודע לו על הטרדה דיגיטלית?
חובות המעסיק אינן נעלמות כאשר ההטרדה התרחשה בטלפון או במחשב.
כאשר מוגשת תלונה על הטרדה מינית, נדרש מקום העבודה לטפל בה ולערוך בירור בהתאם להוראות החוק והתקנות.
האחראי או האחראית למניעת הטרדה מינית צריכים לקבל את התלונה, לבחון את המידע הרלוונטי ולברר את הדברים ללא דיחוי. במסגרת הבירור ניתן לבחון גם תכתובות, הודעות וראיות אחרות הקשורות לאירוע.
במקביל, על המעסיק לפעול כדי להגן על העובד שהתלונן, למנוע שיבוש של הבירור ולצמצם ככל שניתן את האפשרות לפגיעה נוספת במהלך ההליך.
הדבר נכון גם כאשר האירוע החל בקבוצת וואטסאפ, במייל או בצ'אט פנימי של החברה.
אל תסתפקו בשאלה "האם זאת הטרדה?"
זו אמנם השאלה הראשונה שעולה כמעט תמיד, אבל היא אינה היחידה.
כשאנחנו בוחנים אירוע של הטרדה מינית באמצעים דיגיטליים במקום העבודה, צריך להסתכל על התמונה המלאה.
מי שלח את ההודעות?
מה היה התוכן שלהן?
האם מדובר באירוע אחד או ברצף?
האם העובד ביקש שהדברים ייפסקו?
האם קיימים יחסי מרות?
האם לאחר שהעובד התנגד חל שינוי ביחס אליו?
האם המעסיק ידע על הדברים, ואם כן – כיצד פעל?
אותה הודעה בדיוק יכולה לקבל משמעות שונה כאשר היא נשלחת בין שני עמיתים שווי מעמד לעומת מצב שבו היא נשלחת על ידי מנהל לעובדת שתלויה בו מקצועית.
לכן, גם כאשר ההתכתבות עצמה נראית ברורה, צריך להיזהר ממסקנות מהירות ולבחון אותה בתוך מכלול הנסיבות.
הטרדה מינית באמצעים דיגיטליים היא עדיין הטרדה מינית במקום העבודה
הטכנולוגיה שינתה את הדרך שבה אנחנו עובדים, אבל היא לא שינתה את הגבולות המשפטיים הבסיסיים.
הודעת וואטסאפ, מייל, תמונה או סרטון יכולים להיות חלק מאירוע של הטרדה מינית בדיוק כפי שאמירה שנאמרה פנים אל פנים יכולה להיות כזו.
מנגד, גם אין מקום להגדיר כל תקשורת לא מוצלחת או פלרטוט לא רצוי באופן אוטומטי כהטרדה מינית. כל מקרה צריך להיבחן על פי תוכן הדברים, התדירות, התגובה להם, מערכת היחסים ויחסי הכוחות בין הצדדים.
אם קיבלתם הודעות או תכנים בעלי אופי מיני במסגרת הקשורה לעבודה ואינכם יודעים כיצד נכון לפעול, כדאי לבחון את הדברים לפני שמוחקים את ההתכתבויות, משיבים מתוך כעס או מקבלים החלטה על המשך ההתנהלות במקום העבודה. לעיתים, הצעד הראשון והנכון ביותר הוא פשוט להבין מה בדיוק קרה מבחינה משפטית – ורק לאחר מכן להחליט כיצד לפעול.
