הגבולות בין העבודה לחיים האישיים הולכים ומיטשטשים, בעיקר בעידן שבו קבוצות וואטסאפ, פייסבוק פנימי ודומיהם הפכו לחלק בלתי נפרד מתקשורת העבודה. אך יחד עם היתרונות, נוצרה גם קרקע פורייה לתופעה מטרידה, הטרדה מינית ברשתות החברתיות של מקום העבודה.
האם אמירות, הודעות, תמונות או תגובות שנשלחות בקבוצה ארגונית נחשבות הטרדה מינית על פי חוק? התשובה היא חד-משמעית: כן. החוק למניעת הטרדה מינית חל גם על סביבה דיגיטלית, כל עוד יש בה זיקה למסגרת העבודה.
בתי הדין לעבודה קבעו לא אחת כי רשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהוות "המשך ישיר של מקום העבודה", ולכן כל מסר, תמונה, אמירה או התנהגות בעלת אופי מיני שאינה בהסכמה, נחשבת הטרדה לכל דבר ועניין, גם אם לא התרחשה פנים אל פנים. המשמעות היא שמעסיקים ועובדים כאחד חייבים להפנים כי גם במרחב הווירטואלי חלים אותם כללי התנהגות וכבוד הדדי.
החוק למניעת הטרדה מינית חל גם על מרחב דיגיטלי
החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, מגדיר הטרדה מינית ככוללת אמירות, רמיזות, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, פרסום משפיל או מבזה המתמקד במיניות של אדם, וכל זאת גם כאשר ההתנהגות נעשית באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית. החוק אינו מגביל את מקום ההתרחשות, אלא בוחן את הקשר בין הצדדים ואת מידת הקשר למקום העבודה.
כך לדוגמה, אם עובד שולח לעמית או לעובדת הודעות בעלות אופי מיני בקבוצת וואטסאפ של הצוות, או מגיב בצורה פוגענית לפוסט בפייסבוק הארגוני; מדובר בהטרדה מינית לכל דבר. גם שליחת תמונות, "בדיחות" מיניות, או הפצת סרטונים מיניים בין עובדים עלולות להוות עבירה לפי החוק.
בתי הדין אף הרחיבו את הפרשנות כך שכוללת גם תגובות פסיביות אך משפילות, למשל, הצטרפות לצחוק קבוצתי על חשבון עובד או עובדת, או שיתוף תכנים פוגעניים.
מה נחשב "מסגרת עבודה" בעידן הדיגיטלי?
אחת הסוגיות המורכבות היא שאלת גבולות האחריות של המעסיק. החוק קובע כי מעסיק אחראי למניעת הטרדה מינית גם כאשר זו מתרחשת "במהלך העבודה או בקשר אליה".
בהתאם לכך, קבוצת וואטסאפ שנועדה לתיאום משימות, קבוצת פייסבוק פנימית של החברה, או פלטפורמה עסקית, כולן נחשבות חלק מהמסגרת הארגונית, גם אם נעשה בהן שימוש מחוץ לשעות העבודה.
בתי הדין לעבודה הבהירו כי אין משמעות לשאלה אם ההודעות נשלחו בשעה מאוחרת או ביום חופש, כל עוד ההקשר הוא מקצועי והצדדים הם עובדים באותה מסגרת.
לכן, אם עובד מנצל את ערוץ התקשורת הארגוני כדי לשלוח תוכן מיני, או אף "להתחיל" עם עובדת דרך הקבוצה המקצועית, ניתן לראות בכך הטרדה מינית במקום העבודה, על כל המשתמע מכך.
אחריות המעסיק למניעת הטרדות במרחב הדיגיטלי
החובה של המעסיק למנוע הטרדות מיניות אינה מסתיימת במשרד הפיזי. החוק מחייב כל מעסיק לנקוט צעדים סבירים למניעת הטרדה גם במרחב הווירטואלי שבו נעשית תקשורת ארגונית.
על המעסיק לוודא כי קיימת מדיניות ברורה האוסרת על שימוש פוגעני בערוצי התקשורת, לקיים הדרכות תקופתיות לעובדים, ולמנות ממונה על הטרדה מינית שיהיה כתובת גם לתלונות דיגיטליות.
כאשר מתרחשת הטרדה מינית בקבוצת וואטסאפ, לדוגמה, על המעסיק לפעול מידית: לבדוק את האירוע, לנקוט צעדים משמעתיים במידת הצורך, ולהגן על העובד או העובדת שהתלוננו. התעלמות או תגובה רפה של המעסיק עלולות להיחשב הפרת חובה חקוקה ואף לחשוף אותו לתביעה אזרחית מצד העובד שנפגע.
מה כדאי לעשות אם הוטרדת בקבוצה ארגונית או ברשת הפנימית?
אם חווית הטרדה מינית בקבוצה ארגונית או ברשת הפנימית של מקום העבודה, חשוב לא למחוק את התכתובות או ההודעות. ההודעות עצמן משמשות ראיות חזקות ביותר בהליך משפטי או בירור פנימי. מומלץ לתעד צילומי מסך, לציין את תאריכי ההודעות ואת שמות המשתתפים בקבוצה, ולפנות בהקדם לייעוץ משפטי.
כמו כן, יש לדווח לממונה על הטרדה מינית בארגון או להנהלה, בכתב ובצורה מתועדת. החוק מחייב את המעסיק לברר כל תלונה ולנקוט בצעדים לתיקון המצב. במידה ואין תגובה נאותה מצד המעסיק, ניתן לפנות לעורך דין המתמחה בייצוג מתלוננים בהטרדה מינית ולשקול תביעה נגד המטריד והחברה כאחד.
גם אונליין, החוק עומד לצד החווים הטרדה מינית במקום העבודה
הרשתות החברתיות הפנימיות הפכו לחלק בלתי נפרד ממקום העבודה, אך גם שם חלה הזכות שלך לסביבה בטוחה ומכבדת. כל מסר מיני לא רצוי, תמונה פוגענית או הערה משפילה, גם אם "נשלחו בצחוק" עלולים להיחשב הטרדה מינית לפי החוק.
החוק למניעת הטרדה מינית נועד לאפשר לעובדים ולעובדות לעבוד בביטחון גם במרחב הדיגיטלי, ולהבטיח שהמעסיקים יישאו באחריות על מניעת מקרים כאלה.
אם את או אתה חווים הטרדה מינית דרך קבוצות העבודה או רשת פנימית, חשוב לא לשתוק. פנייה לעורך דין המתמחה בתחום תוכל להבטיח שהאירוע יטופל בהתאם לחוק, שהזכויות שלך יישמרו, ושהמעסיק יפעל לתיקון המצב, הן לטובתך והן לטובת סביבת עבודה בריאה לכולם.
